כל מה שצריך לדעת על בדיקות שמיעה - איך להתמודד - שאילות נפוצות - שאילות נפוצות - מכשירי שמיעה
    
שאילות נפוצות

כל מה שצריך לדעת על בדיקות שמיעה

·         השמיעה מתרחשת כאשר גלי קול אלה עוברים דרך האוזן ומומרים לכדי פעימות עצביות. פעימות עצביות אלה משודרים לאחר מכן אל עבר המוח, אשר יכול "לשמוע" אותם.


·         גלי קול חודרים אל האוזן דרך תעלת האוזן (האוזן החיצונית) ופוגעים בתוף האוזן (עור התוף), אשר מפריד את תעלת האוזן מן האוזן התיכונה.


·         עור התוף רוטט, ורטט זה מועבר אל עבר עצמות השמע של האוזן התיכונה. כתגובה לכך, עצמות השמע רוטטות, ומגבירות את הצליל ושולחות אותו אל עבר האוזן הפנימית.


·         החלל, המלא נוזל, של האוזן הפנימית, אשר מכונה לעיתים "המבוך", מכיל בתוכו את האיבר המרכזי של מערכת השמע, שבלול האוזן. תנודות הצליל גורמות לנוזל הנמצא באוזן הפנימית לנוע, וכתוצאה מכך זעות השערות הזעירות (ריסים) אשר מצפות את פנים שבלול האוזן. תנועת השערות גורמת לתגובה עצבית אשר מועברת לאורך עצב שבלול האוזן (עצב השמיעה) אל עבר המוח שם הרטט מתפרש כקול.

בדיקות שמיעה נועדו על מנת לסייע לקבוע את סוג אבדן השמיעה ממנו אתה סובל וזאת על ידי מדידת היכולת שלך לשמוע צלילים המגיעים אל עבר האוזן הפנימית שלך דרך תעלת האוזן (צלילים המופקים מתנועת אוויר) וצלילים המועברת דרך עצם הגולגולת (צלילים המופקים באמצעות עצם).

מרביתן של בדיקות שמיעה דורשות ממך להגיב לסדרה של צלילים או מילים, אך ישנן גם בדיקות אשר אינן דורשות ממך תגובה כלשהי.

מדוע מבצעים בדיקות שמיעה?
·         לאבחן תינוקות ופעוטות לאיתור בעיות שמיעה אשר יכולות להפריע להם ללמוד, לדבר או להבין את הנאמר להם.
·         לאבחן ילדים ומתבגרים לאיתור ליקויי שמיעה.
·         כחלק מנוהל בדיקות תקופתיות.
·         על מנת לאבחן אפשרות של אובדן שמיעה אצל בני אדם אשר חשו בבעיות שמיעה על בסיס קבוע באוזן אחת או בשתיהן, או שהם חשים כי קשה להם להבין מילים כחלק מתוך שיחה קולחת.
·         לאבחן ליקויי שמיעה אצל קשישים.
·         לאבחן אובדן שמיעה אצל בני אדם אשר נמצאים בחשיפה מתמדת לרעש, או אצל אלה אשר נוטלים זנים מסוימים של אנטיביוטיקה, כגון גנטמיצין (gentamicin).
·         על מנת לקבוע את סוג ואחוז אובדן השמיעה (ליקוי הולכתי בשמיעה, ליקוי שמיעה על בסיס מוליכות עצבית, או שניהם גם יחדיו).

כיצד להתכונן לבדיקת שמיעה?
עליך לדווח לרופא המטפל בך:
·         במידה ונחשפת לאחרונה לרעש מחריש אוזניים או לרחש אשר גרם לך להופעתם של צלצולים באוזניים. הקפד שלא להיחשף לרעשים חזקים כ- 16 שעות לפני עריכת בדיקת השמיעה.
·         במידה ואתה נוטל זנים מסוימים של אנטיביוטיקה אשר ידוע כי הן עלולות להשפיע על השמיעה, כגון גנטמיצין (gentamicin).
·         במידה והבחנת בבעיות של שמיעה והבנה של שיחה קולחת, או שהבחנת באחד מן התסמינים האחרים אשר יכולים להצביע על אובדן שמיעה.
·         במידה וסבלת לאחרונה מצינון או דלקת באוזניים.

בטרם תחל  בדיקת שמיעה, הרופא המטפל בך יבדוק את תעלות האוזן שלך על מנת לבחון האם ישנה הצטברות של שעוות האוזן, והוא יסיר שכבות של שעווה קשה, אשר יכולה להפריע לך לשמוע מילים או צלילים במהלך הבדיקה.

בדיקות שמיעה בהן יש צורך להרכיב אוזניות, יש להקפיד להסיר את משקפי הראייה שלך, עגילים או אביזרי שיער אשר יכולים להפריע להרכבה נאותה של האוזניות. הרופא המטפל בך ילחץ על כל אחת משתי האוזניים שלך על מנת לבחון האם הלחץ אשר יפעילו האוזניות על האוזניים שלך עלול לגרום לחסימה של תעלת האוזן שלך. במידה וזה המצב, ניתן יהיה להחדיר צינורית פלסטיק דקה בתוך תעלת האוזן בטרם ביצוע הבדיקה על מנת לשמור על מעבר פתוח של תעלות האוזן שלך. לאחר מכן מניחים את האוזניות על ראשך ומתאימים אותן בכדי שיישבו היטב.
במידה ואתה מרכיב מכשיר שמיעה, ייתכן ותתבקש להסיר אותו בטרם ביצוע הבדיקה. ייתכן ותתבקש לחפוף את שערך לפני ביצוע בדיקה של רישום של תגובות עצב השמע וגזע המוח auditory brain stem response) - ABR).

שוחח עם הרופא המטפל בך לגבי חששות שיש לך מביצוע הבדיקה, לגבי הצורך בביצוע הבדיקה, הסיכונים, אופן הביצוע או לגבי משמעותן של התוצאות.

כיצד מבוצעת בדיקת שמיעה?

בדיקות שמיעה יכולות להתבצע במעבדה המתמחית במדידת שמע (אודיומטריה) כשהן מבוצעות על ידי רופא המומחה בתורת השמע (אודיולוג), או שניתן לבצע אותך בקופת החולים, במרכז רפואי, בבית הספר או במקום העבודה, ואז הבדיקה מבוצעת על ידי אחות, רופא משפחה, פסיכולוג, קלינאית תקשורת או טכנאי אודיומטריה.

בדיקת שמיעה בדיבור בלחישה

במהלך ביצוע בדיקת שמיעה בדיבור בלחישה, הרופא המטפל בך יבקש ממך לסתום את אחת האוזניים על ידי האצבע. הרופא המטפל יעמוד במרחק של 30 עד 60 ס"מ מאחורי גבך וילחש אל כיוונך מספר מילים. הוא יבקש ממך לחזור על המילים שזה עתה שמעת. במידה ואינך מסוגל לשמוע את המילים אשר נאמרות בלחישה, יחזור הרופא המטפל על המילים, כאשר הוא מגביר מעט את קולו בכל פעם, עד אשר תוכל לחזור על המילים שאמר לך. בבדיקה זו כל אוזן נבדקת בנפרד.

בדיקות סף שמיעה לצלילים ( Pure Tone Audiometry)

בדיקת סף שמיעה לצלילים מבוצעת בעזרת מכשור המכונה מד שמע (אודיומטר) אשר משמיע סדרות של צלילים באמצעות אוזניות. הצלילים נבדלים זה מזה בגובה הצליל (התדר, אשר נמדד בהרץ), והחוזק שלו (העוצמה, אשר נמדדת בדציבלים). הרופא המטפל יכול לשלוט על עוצמת הצליל ולהנמיך את העוצמה עד אשר לא תוכל יותר לשמוע את הצליל הבוקע מתוך האוזניות.

לאחר מכן הוא יגביר את עוצמתו עד אשר תשוב ותשמע אותו. תתבקש לסמן לרופא, על ידי הרמת היד או על ידי לחיצה על כפתור, בכל פעם שתשמע צליל, גם אם הצליל אותו אתה שומע חלש ביותר. הרופא המטפל יחזור על הבדיקה מספר פעמים וישתמש בכל פעם בתדר צליל גבוה יותר. כל אוזן נבדקת בנפרד. לאחר מכן תתבקש להסיר את האוזניות, ומכשיר מיוחד הפולט רטט ימוקם על העצם אשר נמצא מאחורי האוזן שלך. שוב, תתבקש להרים את ידך ולסמן לרופא המטפל בכל פעם שתשמע צליל.

בדיקה באמצעות קולן (tuning fork)

קולן הוא אביזר העשוי מתכת, בצורה הדומה למזלג בעל שתי שיניים, אשר יכול להפיק צליל כאשר הוא רוטט. הרופא המטפל מקיש בקולן וגורם לו לרטוט ולהפיק צליל. בדיקה זו מאפשרת לבחון כיצד נע הצליל דרך האוזן שלך. לעיתים ימוקם הקולן מעל הראש או מאחורי האוזן שלך. בהסתמך על אופן שמיעת הצליל על ידך, הרופא המטפל יוכל לומר האם ישנה בעיה בעצבי השמיעה עצמם או במעבר הצליל אל עצבי השמיעה.

בדיקה באמצעות סף חזרה בדיבור וזיהוי מילים

בדיקת סף חזרה בדיבור וזיהוי מילים הינה בדיקה אשר באמצעותה ניתן למדוד את היכולת שלך לשמוע ולהבין את הנאמר במהלכה של שיחה קולחת. בבדיקות מסוג זה תתבקש לחזור על סדרה של מילים פשוטות אשר נאמרות לך בעוצמות שונות. בדיקה המכונה סף ספונדי (spondee threshold test) אשר בוחנת את היכולת שלך לחזור על לפחות כמחצית מן המילים מתוך רשימה אשר מכילה מילים מוכרות אשר מורכבות משתי הברות (ספונדים).

בדיקת הפלט הקוכליארי (Otoacoustic emissions – OAE)

בדיקת הפלט הקוכליארי מיושמת על פי רוב אצל יילודים על מנת לאבחן בעיות שמיעה. בבדיקה זו, מוחדר מיקרופון רך וזעיר אל תוך תעלת האוזן של היילוד. לאחר מכן מופק צליל על ידי מכשיר בדיקה קטן וגמיש המוחדר אל תוך אוזנו של התינוק. המיקרופון קולט את תגובת האוזן הפנימית לצליל המשודר. בדיקה זו אינה יכולה להבדיל בין ליקוי הולכתי בשמיעה או ליקוי שמיעה שהוא על בסיס מוליכות עצבית.

בדיקת רישום של תגובות עצב השמע וגזע המוח (Auditory brain stem response – ABR)

בדיקת רישום של תגובות עצב השמע וגזע המוח נועדה על מנת לאבחן ליקויי שמיעה שהוא על בסיס מוליכות עצבית. במהלך בדיקה זו יוצמדו מספר חיישנים (אלקטרודות) על גבי הקרקפת ועל תנוך האוזן שלך. לאחר מכן משודרים קולות נקישה (קליקים) באמצעות אוזניות. החיישנים רושמים את פעילות המוח שלך כתגובה לנקישות אלה, ומציינים אותה על גבי תרשים. בדיקה זו מכונה לעיתים גם בדיקת ברה (BERA - Brainstem Auditory Evoked Potentials ) או בדיקת הפוטנציאלים המעוררים השמיעתיים (auditory brain stem evoked potential  - ABEP).

מה חשים בזמן ביצוע בדיקות שמיעה?

בדרך כלל אין תחושה של חוסר נוחות או כאב אשר מלווים בדיקות שמיעה.

סיכונים
אין סיכונים כלשהם המלווים ביצוע של בדיקת שמיעה.


צור קשר
שאילות נפוצות
מבצעים והנחות
קטלוג מוצרים
מכון אכו