בדיקת שמיעה - איך להתמודד - שאילות נפוצות - שאילות נפוצות - מכשירי שמיעה
    
שאילות נפוצות

בדיקת שמיעה

אודיוגרמה

אודיוגרמה הינה הצגה גרפית של יכולות השמיעה שלכם, המראה את העוצמות שהנכם מסוגלים לשמוע על-פני טווח תדירויות (גובה הצלילים). התדירות נמדדת בהרץ  והינה מה שאנו תופשים כגובה הצליל. העוצמה נמדדת בדציבל .

לפניכם דוגמה לאודיוגרמה פשוטה של אדם בעל שמיעה נורמלית  ומולה אודיוגרמה של אדם בעל שמיעה לקויה.


הבדיקה נערכת בחדר מיוחד במכון השמיעה שהותאם לצורך כך במיוחד לנטרול רעשי רקע. במהלך הבדיקה תרכיבו אוזניות. באמצעות מכשיר הקרוי אודיומטר יושמעו לכם סדרה של צלילים בתדירויות מסוימות (טונים טהורים) ובעוצמות שונות - תחילה באוזן אחת ולאחר מכן באוזן השנייה. במהלך הבדיקה הזו, עוצמת הצלילים תלך ותפחת עד שלא תוכלו לשמוע אותם כלל - זהו סף השמיעה שלכם. באודיוגרמה מצוינים, בין היתר, ספי השמיעה שלכם בתדירויות מסוימות בטווח שבין 250 ל-8000 הרץ. זהו טווח התדירויות האופייני לדיבור האנושי.

בדיקה נוספת שתיערך לכם היא בדיקת היכולת שלכם לשמוע ולהבחין במילים. בבדיקה זו תאזינו לסדרה של מילים עליהן תתבקשו לחזור. תחילה בעוצמה הולכת ופוחתת ולאחר מכן בעוצמות שונות. המידע המתקבל מבדיקה זו מסייע לקבוע את סף השמיעה לדיבור - העוצמה החלשה ביותר בה הנכם מסוגלים לשמוע דיבור. כמו כן, נקבעת היכולת שלכם להבחין בין מילים שונות בתדירויות שונות.

נתונים חשובים נוספים המתקבלים באמצעות ביצוע בדיקת השמיעה הם: עוצמת השמיעה הנוחה ביותר (Most Comfortable Level - MCL ). זוהי עוצמת הצליל בה נוח לאדם מסוים לשמוע לאורך זמן. כלומר, העוצמה אינה חזקה או חלשה מדי לשומע; ועוצמת השמיעה הלא נוחה (Un Comfortable Level - UCL ). זוהי עוצמת צליל שהאזנה לה גורמת לשומע אי נוחות. כלומר, העוצמה חזקה מדי. נתונים אלה מסייעים לאחר מכן בהתאמת מכשיר שמיעה. 

שמיעה מול הבנה

יכולתנו לשמוע מתחילה להשתנות מהרגע שאנו נולדים. בגיל 20 איננו יכולים לשמוע חלק מהצלילים שתינוקות יכולים. בגיל 30 או 40 ירידת שמיעה החלה כבר והיא ניתנת לאבחנה, אך ייתכן כי היא עדיין מתונה מאד.

בדרך כלל, השמיעה אינה נפגעת באופן רחב היקף, כך שאי אפשר לשמוע דבר. במקום זאת, ירידה בשמיעה משפיעה  על תדירויות מסוימות יותר מאשר על אחרות. תדירויות או צלילים גבוהים הם הראשונים להיות מושפעים.

בדיבור האנושי תנועות שהינן נמוכות בצליל, ממשיכות להישמע, ואילו עיצורים, שהינם גבוהים בצליל, מתחילים להישמט. הקשים ביותר לשמיעה הם העיצורים השקטים: ב, ס, ש, פ, ט ו-ז. התוצאה היא שאדם עם ירידת שמיעה מתקשה להבחין בין מילים כמו "סד" ו"צד" או "חש" ו"לש". זוהי הסיבה מדוע לקויי שמיעה רבים מדווחים שהם יכולים "לשמוע את המילים אבל לא להבינן".


צור קשר
שאילות נפוצות
מבצעים והנחות
קטלוג מוצרים
מכון אכו